רכיב חימום מסוג פיבר פחמן לחימום הסוליה בתוך הסוליות.

רכיב חימום מסוג פיבר פחמן לחימום הסוליה בתוך הסוליות.

האם תהיתם פעם למה אנו משתמשים בסיבי פחמן ליצירת חלקים מחוממים בנעליים, במקום להשתמש פשוט בחוטי מתכת?

זה די פשוט: חוטי מתכת נשברים. אם תשימו חוט דק בנעל, הכיפוף התמידי וההליכה יגרמו לו להישבר תוך זמן קצר. סיבי הפחמן שונים – הם גמישים, יכולים לעמוד בעומס של ההליכה, ולא נשברים אחרי כמה קילומטרים בלבד. בדרך כלל אנו משתמשים בסיבי פחמן בצורת פסים דקים או בדפוס משולב, כך שכל הרגל שלכם יתחמם, ולא רק אזור אחד או שניים.

מבחינת האנרגיה, צריך למצוא את האיזון הנכון. בדרך כלל אנו משתמשים בסוללות בעלות מתח של 3.7V עד 5V. העניין הוא למצוא את ההתנגדות הנכונה. אם ההתנגדות נמוכה מדי, הרגליים שלכם יתחממו יותר מדי, אך הסוללה תיגמר לפני שתצאו מהבית. אנו שואפים להשיג כ-2W עד 5W לכל רגל – מספיק כדי לשמור על טמפרטורה נוחה של 35°C עד 45°C.

אבל יש בעיה אחת: אי אפשר פשוט להגדיל את האנרגיה. אם תעבירו יותר מדי זרם דרך סיבי הפחמן, הם עלולים להישרף. מכיוון שהרגליים מזיעות ומלאות מלח, אי אפשר להשאיר את סיבי הפחמן חשופים. זה עלול לגרום לקצר. במקום זאת, אנו מעטפים את כל החלקים ב-TPU או סיליקון. זה מונע את החדירה של לחות ושומר על החום.

הבעיה האמיתית היא החיבורים בין החלקים השונים. החיבורים האלו הם תמיד החלקים החלשים ביותר. כדי שהם לא יישברו בכל פעם שאתם הולכים, אנו משתמשים בחומרים שמפחיתים את הלחץ.

דבר אחד שצריך לזכור: סיבי הפחמן לא מתחממים מיד. זה לוקח קצת יותר זמן מאשר מתכת. בנוסף, צריך להתחשב גם בעצם הנעל. אם יש לנעל סוליה עבה ומלאה בפולימר, החום יישאר בתוך הנעל. זה יכול להפוך את הנעל ללא נוחה מאוד. צריך להחליט בדיוק כמה אנרגיה להשתמש, בהתאם לרמת הבידוד שיש בנעל.